בה"ד 4
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג |
בית ספר צבאי  |
| קואורדינטות | 31°36′12″N 34°30′28″E / 31.603352869691°N 34.507688311603°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   בה"ד 4 | |
  | |
בה"ד 4 היה בסיס ההדרכה המרכזי של צה"ל לטירונים והועברו בו בעיקר הכשרות טירונות חי"ר כללית (בשנות ה-50) וכן טירונות כלל צה"לית ("טירונות 02"), טירונות כושר לקוי וקורס מ"כים למדריכי טירונים.
כיום משמש מחנה זיקים בו שכן הבסיס כבסיס טירונות ואימונים של פיקוד העורף.
צריפין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקומו המקורי של הבה"ד משנת 1949 ועד מלחמת ששת הימים היה במחנה צריפין. הייתה זו תקופת העלייה ההמונית ואל הבה"ד (ששמו הרשמי היה "בסיס ההדרכה הארצי") הגיעו עולים רבים שלרבים מהם הייתה זו פגישתם הראשונה עם הישראלי ה"צבר" ולהפך - פגישתו הראשונה של הצבר עם העולים. מורשת זו של "כור ההיתוך" הונצחה בספרו של יהושע קנז, "התגנבות יחידים", והטראומה של המפגש עולה גם ממכתבי חיילים מאותה תקופה. כך למשל:
החומר האנושי הנמצא איתי אינו מן המעולים ביותר (למעלה מחצי הם כורדים)... אנו הגימנזיסטים סובלים לא מעט בגלל הכורדים, שחלק מהם אינו יודע אפילו לחתום את שמו.
סגל המפקדים בשנות ה-50 הורכב מחיילים קרביים שראו את הדרכת הטירונים כעול ולא הוכשרו למגע עם האוכלוסיות המורכבות שהגיעו למקום. התפיסה דאז הייתה שעל המפקדים "לשבור" את רוחם של הטירונים ועל ידי כך להפכם מאזרחים לחיילים, אף שחלקם לא יועדו לתפקידי לוחמה. כתוצאה מגישה קשוחה זו אירעו בבה"ד מקרי התאבדות רבים.
המפקדים אינם מפלצות, לכל היותר הם מנסים ומשתדלים להעמיד פני מפלצות דבר שלא תמיד עולה בידם. אחרי הכל הם בני אדם ולא חיות טרף. אמנם לפעמים זה מרגיז אותי מעט שאיזה בחורון בגילי או בכמה חודשים מבוגר ממני, שאני משוכנע בבירור שלא שמע מימיו לא על פיתגורס ולא על תומאס מאן, שאין לו מושג מה ההבדל בין קונצ'רטו לסימפוניה ועל מוצארט לא שמע מימיו – עומד ומרעים עלי בקולו, מכריח אותי לעשות כל העולה על רוחו וכל זאת בזכות שני הפסים על זרועו.
בשנות ה-60 החלו לעבור טירונות בבסיס גם חיילים המיועדים למסלולי עילית כגון טירוני העתודה האקדמית וטירוני שייטת הצוללות של חיל הים, וכן טירוני וחניכי קורס ההכנה למ"כים שעברו טירונות חי"ר קרבית, כהכנה לצאתם לקורס מ"כים של הנח"ל במחנה שבטה שהכשיר את מדריכי העתיד לבה"ד 4 ולבית הספר לחי"ר (בה"ד 3). במחזור אוגוסט 1966 אף נשלחו חלק מהבוגרים ליחידות קרביות כמו החרמ"ש וחטיבת גולני.
בית אל
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להעביר את בסיסי ההדרכה לאזורי יהודה ושומרון, ובה"ד 4 עבר למתקן ששימש לפני כן את צבא ירדן. ב־1977 הוקמה בית אל בסמוך לבסיס. בתחילה יוחד הבה"ד בעיקר לטירונות לחיילים שלא יועדו לתפקידים קרביים ("טירונות כלל צה"לית" וטירונות כושר לקוי). בסוף שנות השבעים היה בה"ד 4 בסיס הטירונים הגדול בארץ. הוא אכלס והכשיר כ-2,000 טירונים במחזור, בנוסף לאנשי סגל ומפקדה ששירתו בבה"ד. יתרה על כך, בבה"ד התקיימו קורסים שונים דוגמת קורסי מ"כים לכלל צה"ל ליחידותיו השונות, הכנה לקורס קצינים ועוד. בנוסף לכך, שימש הבה"ד גם את חילות האוויר והים כחלק מהכשרת פרחי טיס וצוערי חובלים, שעברו בבה"ד טירונות. בתקופה זו כונה הבה"ד על ידי חייליו ועל ידי יחידות אחרות בצה"ל בשם "בה"ד 4 הלוחמת", שם שדבק בו לאורך שנים. עם חלוף השנים הקורסים השונים פוזרו ביחידות צה"ל השונות.
בשנת 1978, החליט הרמטכ"ל רפאל איתן להעניק לבה"ד 4 תג יחידה ייחודי לבה"ד. עד אז, תג היחידה של המטה הכללי שימש את חיילי הבה"ד. בה"ד 4 היה אחד מהבסיסים הראשונים שקיבל תג יחידה שייחד אותו מיתר הבסיסים בצה"ל. באותה עת החל רפאל איתן בפרויקט "נערי רפול" והמחזורים התקיימו בבסיס עד העברתם לבסיס חוות השומר.
הדרך לבה"ד עברה דרך רמאללה ועם פרוץ האינתיפאדה הראשונה היו אוטובוסי הטירונים הצעירים מטרה ליידוי אבנים ואף בקבוקי תבערה, כמו מכוניותיהם הפרטיות של הורי הטירונים שבאו לבקרם. עקב כך הוכשרו סניפים של בסיס ההדרכה בניצנים ובזיקים.
בד בבד עם המעבר לאתר חדש השתנתה גם תפיסת הדרכת הטירונים. מדריכי הטירונים הוכשרו במיוחד לתפקידם ותשומת לבם הופנתה לאיתור קשיים. הוגדרו סרגלי מאמץ כדי להפוך את תהליך ההפיכה של אזרח לחייל להדרגתי ופחות טראומטי. בנוסף הוכשרו גם נשים לתפקידי מדריכות טירונים (בנים).
זיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995, עקב הסכם אוסלו ב', פונה בסיס בית אל מטירונים, ופעילות הבה"ד הועתקה לבט"ר (בסיס טירונים) זיקים אשר שימש במקור כבית ספר לצליחה של חיל ההנדסה ובסמוך לו אף הוקם אגם בו התאמנו כוחות צה"ל בצליחת מעברי מים. בסוף שנות ה-80 לאחר סגירת המערך הוסב הבסיס לבסיס טירונים. במהלך שנות ה-90 נערך שינוי מבני בנושא הדרכת הטירונים בצה"ל והוקמה מפקדת מג"ל (כיום מגל). באותה תקופה גם החלו להיערך טירונויות משותפות של בנים ובנות באותן מסגרות. תג היחידה ההיסטורי של בה"ד 4 הפך להיות תג היחידה של מג"ל[1].
בליל ה-11 בספטמבר 2007 פגע מטח רקטות קסאם בבסיס ובסביבתו. 2 רקטות נפלו בשטח הבסיס ומפגיעתן נפצעו כ-70 חיילים. לאחר מכן הבסיס נסגר, עבר שיפוץ ומיגון וכיום הוא משמש כבסיס טירונות ושטח אימונים לגדודי חילוץ והצלה של פיקוד העורף.
בבוקר 7 באוקטובר 2023, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל, תקפו את הבסיס כ-50 מחבלי חמאס. רוב החיילים בבסיס באותה עת שירתו בצה"ל רק חודשיים. חיילים ותיקים בבסיס נלחמו במחבלים בעוד שהטירונים תפסו מחסה. בקרב זיקים נהרגו שבעה מחיילי הבסיס, שמנעו את כיבושו.[2][3] השליטה על הבסיס עברה ליד אוגדת עזה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צה"ל, ענף הסברה והשכלה במטכ"ל/ אכ"א, בסיס הדרכה לטירונים, 1955
- יהושע קנז, התגנבות יחידים, עם עובד, 1986 (רומן)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רועי כספי, 33 עובדות על מגל, ביטאון ביבשה גיליון 4, דצמבר 2007.
דוד תגר, לפרק עוזי בחמש שניות(הקישור אינו פעיל) - תמונה שצולמה בבה"ד 4 בשנת 1961- דין ניצן, בא"ח העורף, באתר יחידת מיטב, 26 באוקטובר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רועי כספי, 33 עובדות על מגל, ביטאון ביבשה גיליון 4, דצמבר 2007.
- ^
הילו גלזר, קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
- ^ חן זנדר, 7 מפקדים שהצילו בגופם 100 טירונים: סיפור הגבורה המדהים של בסיס זיקים, באתר יוטיוב, 9 בנוב׳ 2023
| בה"דים (בסיסי הדרכה) | |
|---|---|
|
| בסיסי צה"ל במחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | אוגדת אזור יהודה ושומרון • מחנה אפיק • מחנה אריה • מחנה ברווז • מחנה בקעות • מחנה דביר • הר מנוח • הר עיבל • מחנה חורון • י"ג 503 (בעל חצור) • מחנה ישי • מבוא שילה • מג"ב יריחו • מול נבו • בסיס נבי מוסא • מחנה עופר • מחנה ענתות • מחנה עציון • מחנה פלס • מצודת יהודה • פלס נח"ל • מחנה קדום • שדמה • מחנה תבץ | 
|
| בסיסים שנסגרו או שננטשו | בסיס אדוריים • בה"ד 4 • מחנה בזק • בט"ר חת"ם (שבי שומרון) • מחנה גדי • מחנה דותן • בסיס חמאם אל-מליח • מחנה חנן • מחנה יוסף • נח"ל צרי • בסיס סנור • מחנה קציף • מחנה שלח | |